מידע למעסיקים

בהתאם לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה – 2005, אפשר יהיה להחזיר למעסיקים כספי פיצויים שהופקדו על ידם בקרן הפנסיה רק באחד משני המקרים הבאים:

1. אם המעסיק העביר לגילעד פסק דין הצהרתי בו נקבע כי:

א. העובד חדל לעבוד אצל המעסיק בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצויי פיטורים או בחלקם.

ב. כספי הפיצויים או חלק מהם שייכים למעסיק או שהוא זכאי לקבלם.

2. אם נמסרה לגילעד הודעת מעסיק על כך שהעובד אינו זכאי לכספי הפיצויים, בצירוף המסמכים הבאים:

א. אסמכתא רלוונטית (חוזה עבודה/הוראות הדין).

ב. הסכמת העובד להשבת כספי הפיצויים למעסיקו לשעבר, שנחתמה לאחר סיום יחסי העבודה.

כמו כן ובהתאם לחוק, עיכוב כספי פיצויים בקרן ואי העברתם לעמית המבקש זאת יתאפשר אך ורק במקרה בו המעסיק העביר לקרן כתב תביעה חתום על ידי בית הדין לעבודה כאישור להגשתו, שבו הוא דורש להצהיר על זכאותו לכספי הפיצויים או לשלול מהעובד את כספי הפיצויים.
במקרה כזה, כספי הפיצויים יעוכבו בקרן ולא ישולמו לעמית או למעסיק וזאת עד לקבלת פס"ד הצהרתי (לפי סעיף 1 לעיל) שיקבע למי שייכים הכספים, ולפיו תנהג הקרן.

חשוב לציין כי במקרים אלו התביעה צריכה להיות מוגשת על ידי המעסיק. כתב תביעה שהגיש העובד עצמו אינו מאפשר למעסיק לבקש מגילעד לעכב את תשלום כספי הפיצויים לעמית.

יודגש:

• הוראות החוק חלות על כספי פיצויים שהופקדו בקרן בגין כל תקופת עבודה שהיא, גם אם תקופת העבודה הסתיימה לפני תיקון החוק (ואף אם הסתיימה שנים רבות לפני התיקון).
• על המעסיק להעביר לגילעד את המסמכים על פי החלופות שלעיל (כולל החלופה הנוגעת לעיכוב כספי פיצויים בקרן) לא יאוחר מ- 4 חודשים ממועד סיום העבודה.

(למרות האמור לעיל, משיכת כספים על ידי המעסיק תתאפשר גם אם המעסיק המציא פסק דין הצהרתי כאמור לאחר 4 חודשים ממועד סיום העבודה, ובלבד שהעמית לא משך את כספי הפיצויים עד למועד שבו המצאת פסק הדין ההצהרתי כאמור).

• אם לא מועברים לגילעד מסמכים בהתאם לאמור לעיל– אסור לגילעד להחזיר כספי פיצויים למעסיק, ואסור לה לעכב אצלה את כספי הפיצויים אם העובד מבקש למשוך אותם, גם אם המעסיק מתנגד לכך.
• כל מסמך אחר שיועבר לגילעד שאינו עונה על התנאים הקבועים בחוק, לא יהווה מסמך מספק עבור גילעד להחזרת כספי הפיצויים למעסיק / לעיכוב כספי הפיצויים בקרן.

האמור לעיל אינו תחליף למפורט בהוראות הדין. בכל מקרה של סתירה בין האמור לעיל לבין האמור בהוראות הדין, יגבר האמור בהוראות הדין.